התכניות של הבית, כבר מזמן סגורות.
היה לנו המון זמן להתרגל גם לתסכול ולאכזבה מהעובדה שלמרות שאנחנו מתכננים בית חדש מאפס, זה לא בית חלומותינו כי יש המון אילוצים ופשרות (גודל מגרש, חוקי מועצה, מעט מידי מימדים במרחב, ואם זה לא מספיק אז גם שיקולי פאנג שואי שיצרו חלוקת חדרים עקומה קצת).
למרות הטון המקטר (ונחשו מי כותב את הטקסט), יצא אחלה בית על הנייר.
בינתיים, התכניות שוכבות במגירה, ואף על פי שהן בתוך המגירה הן הצליחו להעלות אבק, עד שנפתרו הבעיות במינהל מקרקעי ישראל שתמיד הצליח להמציא עוד בעיה, ודרש שוב ושוב חידוש חתימות והעברת תהליכים מחדש.
כשנפתרו כל הבעיות, הסרנו את האבק, הדפסנו כמה גרמושקות, התרוצצנו כדי להשיג את כל החתימות ולעשות את כל ההסכמים שצריך.
את הסכם פיתוח החכירה עם המינהל חתמנו ב-12.01.2011, ובסוף אותו חודש נפרדנו גם מסכום גדול מידי של כסף.
את היתר הבניה מהמועצה קיבלנו ב-24.3.2011.
היה לנו המון זמן להתרגל גם לתסכול ולאכזבה מהעובדה שלמרות שאנחנו מתכננים בית חדש מאפס, זה לא בית חלומותינו כי יש המון אילוצים ופשרות (גודל מגרש, חוקי מועצה, מעט מידי מימדים במרחב, ואם זה לא מספיק אז גם שיקולי פאנג שואי שיצרו חלוקת חדרים עקומה קצת).
למרות הטון המקטר (ונחשו מי כותב את הטקסט), יצא אחלה בית על הנייר.
בינתיים, התכניות שוכבות במגירה, ואף על פי שהן בתוך המגירה הן הצליחו להעלות אבק, עד שנפתרו הבעיות במינהל מקרקעי ישראל שתמיד הצליח להמציא עוד בעיה, ודרש שוב ושוב חידוש חתימות והעברת תהליכים מחדש.
כשנפתרו כל הבעיות, הסרנו את האבק, הדפסנו כמה גרמושקות, התרוצצנו כדי להשיג את כל החתימות ולעשות את כל ההסכמים שצריך.
את הסכם פיתוח החכירה עם המינהל חתמנו ב-12.01.2011, ובסוף אותו חודש נפרדנו גם מסכום גדול מידי של כסף.
את היתר הבניה מהמועצה קיבלנו ב-24.3.2011.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה